הדור הרביעי 4.0

מה קרה שחיילי ישיבות ההסדר תולים שלטי מחאה דווקא עכשיו? הרי אין משא ומתן עם הפלסטינים, ואין שום תכנית מעשית לפינוי ישובים. ומה קרה פתאום שהחרדים מפגינים בירושלים? הרי המפעל פועל כבר עשרים שנים והחניון מאוד רחוק ממאה שערים. אולי יש פה סיפור שאנחנו עדיין לא נחשפים אליו, ואולי משהו אחר מתרחש מאחורי הקלעים?

יש הגורסים שזו בכלל הבשלה של תהליך חברתי, במיוחד בקרב הדור הצעיר, נוער הגבעות, תהליך אשר התחיל בהתנתקות. הרי יש משהו מוצדק בטיעון שלא חכם לשלוח את הצבא למשימות שיטור, כי בשביל זה יש משטרה. ויש משהו נכון בטיעון שחכם לפטור את מי שיש מראית עין של ניגוד עניינים בינו ובין המשימה.הרי פוטרים שופטים, ועורכי דין, ואחרים, מדוע לא חיילים?

אבל זה לא מסביר את התזמון, מדוע פעולות המחאה הללו מתרחשות דווקא כעת? איך אפשר להסביר שמיד לאחר פרשת נחשון-שמשון, שודר בטלביזיה טקס הזוי של חלוקת מעטפות עם כסף לסרבנים? נדמה שלא מדובר במחאת שטח ספונטנית, אלא בארגון מסודר. מישהו ישב, תכנן ותקצב, ושלח את הבחורים, ארגן את הטקס, והזמין את המצלמות.

הסבר אפשרי, שלוקה בציניות קיצונית, קושר את הדברים לכסף. הישיבות החרדיות והחרדליות תלויות במידה רבה בתרומות מארה”ב, שכעת נמצאות בסיכון. התורמים חרדים לכספם בגלל המשבר הכלכלי, והם מתלבטים. בסוף דצמבר חל מועד הגג להסדרי מס שעורכים האזרחים האמריקאים. אז הם צריכים להחליט האם וכמה לתרום.

אם הדברים קשורים זה בזה, וזה בהחלט בלתי סביר, אז אנחנו למעשה שחקנים בקמפיין של גיוס תרומות. תמונות קשות מירושלים הבוערת, השבת בסכנה, וסרטים מבהילים מיהודה ושומרון, ההתיישבות עומדת ליפול, כל אלו נועדו כדי ליצור תחושת דחיפות אצל התורמים ולשכנע אותם להכניס את היד אל הכיס.

חייבים להודות - עם ישראל לא אוהב לכלכל מראש את צעדיו. חדוות היצירה, היוזמה והחדשנות כל כך מלהיבות ומשכרות, בעוד שהתכנון הקפדני והתפעול השוטף - אין בהם תהילה, הם ארוכים, אפורים ומייגעים. כך יוצא שמפעלי בנייה מתוכננים בהרף עין ונבנים כלאחר יד. תעשיית השיפוצים מתחילה עוד בטרם יבש הסיד. התחזוקה מייגעת ומתישה, הכל מתפרק ולא נשאר תקציב. אז מה עושים? מפרסמים מכרז ומעבירים את האחריות והעול לקבלן חיצוני שמציג את ההצעה הזולה ביותר.

חברות הזנק שהוקמו בשנים האחרונות כלחמניות טריות, סוחפות אחריהן משקיעים נלהבים השבויים בקסמו של יזם צעיר ומבריק. מאלתרים כמה חברים מהצבא, משקיעים לילות כימים במוסך של אבא לזמן קצר, ומייחלים לאקזיט מהיר. אין מה לדאוג, יהיה בסדר, החברה הרוכשת מחו’ל כבר תדאג להכין תכנית מסודרת, להקים חברה ממוסדת, למנות מנכ”ל מעונב, לנהל תקציב תפעולי, למדוד ביצועים, לטפח עובדים, ולשמור על רמת שירות שוטפת. ואנחנו, יזמים סדרתיים בג’ינס, יכולים לעבור לפרויקט החדשני הבא.

האופי הזה טבוע בנו עוד מיציאת מצרים. מבצע השחרור הגדול שלנו תוכנן ובוצע מהרגע להרגע.  עד היום אנו חוגגים את החיפזון הזה באכילת קרשים דקים, הלל לכך שאפילו את עצמנו הפתענו באותו לילה. זה שהמסע קצת התברבר, מי זוכר. בסבלנו כי רב נשאנו עינינו אל ההרים. עמוד עשן כתחליף למפת ניווט, גשם של מזון במקום תכנון לוגיסטי, ולוחות ברית כיעדים ומדדים המוכתבים מלמעלה. עם קצת עזרה מאבא של האישה ביסודות הניהול והמבנה הארגוני - שרי אלפים, מאות ועשרות – וחצינו את המדבר.

אנו צודקים להתרחק מהשמרנות ולחפש פתרונות מהפכניים מחוץ לקופסא. אין לנו נכסים אחרים, וזה יתרוננו היחסי בכפר הגלובלי ובשכונתנו הבעייתית. לו הייתה לישראל מחלקת תכנון והערכת סיכונים לפני קום המדינה, ספק אם היה נמצא מנהיג שפוי שהיה הולך על זה. יש בנו סלידה עמוקה מניהול מוקפד ומעמידה בסטנדרטים קבועים. ישנם עמים שגאוותם נשענת על התכנון המהודק והיישום המדוקדק. אנחנו כל כך נכווינו מהם, עד שכל תור ורשימה, כל תיעוד ומדידה, מעוררים בנו פלצות וחלחלה. במקום זאת, אנו חסידים של מבצעים הרואיים ושל גדולת הרגע. לכן הפקדנו את ניהול המדינה בידי יוצאי סיירת נועזים ומבריקים.

אבל - מה שהיה הכרחי לדורות קודמים, לא יספיק לדור הנוכחי. לטוב ולרע אי אפשר למכור את הפרויקט הזה ולעבור לפרויקט הבא. הפכנו אחת המדינות הצפופות בעולם, ועלינו לספק מעון, מזון, מרפא, מלבוש, ומורה ליותר ויותר אזרחים. הקטר חשוב, אבל אין לו הרבה ערך בלי רכבת שדוהרת מאחוריו. כדי לצמוח ולשגשג נצטרך למצוא איזון בין חדשנות ובין התמדה. נהיה חייבים לתכנן לטווח ארוך, לפעול בשיטתיות, להקפיד בפרטי הביצוע, ולתקן תוך כדי תנועה על-בסיס נתונים מהימנים.

השנים הרזות שמזמן לנו המשבר הכלכלי העולמי הן גם הזדמנות להתכונן ולהכשיר את עצמנו לבאות. משברים קודמים מלמדים שהעתיד שלאחר המשבר שונה מכל מה שהכרנו לפני כן. מי שמקדים להיערך, אולי יוכל לצאת כשידו על העליונה.

לפי תוצאות מדגמי ההצבעה בכל הערוצים, שלושת המפלגות הממלכתיות קיבלו מעל ל-70 חברי כנסת. אמנם אין הרכב של שתי מפלגות שיכול לבדו להרכיב ממשלה, אבל הליכוד וקדימה ביחד מתקרבות ל-60. סביר להניח שלבני תקרא בהמשך הערב לליכוד להצטרף.  גדלות נפש ושאר רוח מצדו של נתניהו יחסכו מכולנו מאבקים קטנים ויאפשרו ממשלה יציבה לאורך זמן. ישבו נא עוד הלילה השניים, ינסחו קווי יסוד משותפים, ויקראו לכל האחרות להצטרף.

הסקרים האחרונים ערב הבחירות מצביעים על כך שרף ה-70 לא יושג. 25 לליכוד, 23 לקדימה, ו-16 לעבודה מגיעים ל-64 בלבד.

באופן פרדוכסלי, לאחר מבצע ‘עופרת יצוקה’ שהדגים לכולנו שהנהגתנו יכולה לעמוד איתנה כתף אל כתף, החלה בריחת קולות מהפלגות הממלכתיות לעבר מפלגות הנישה המגזריות.

עדיין יש סיכוי שנתניהו, אם יזכה, ירים טלפון בעשר בלילה אל לבני וברק, ויציע להם לנסח ביחד קווי יסוד לממשלה משותפת, אליה יוזמנו להצטרף אחר-כך מפלגות אחרות.

אבל, אומרים שסביר יותר שיקרא רק לברק, תהא תוצאת מפלגתו אשר תהא, ויציע לו שותפות כשר ביטחון ולחבריו משרות בכירות. אחר-כך יצטרפו ש”ס וליברמן, ולבסוף פורשי קדימה שתתפלג.

ארבע הערות:

1. הממשלה הנוכחית לא השלימה את ימיה בשל חקירות פליליות נגד ראשיה. חלק מהמועמדים לכהן בתפקידים מובילים בממשלה הבאה עלולים למצוא את עצמם במצב דומה. בשלב מסוים, מוקדם מהצפוי, אפשר שהציבור לא יוכל לעמוד בכך וידרוש פוליטיקה נקייה. עשויים לתרום לכך המשבר הכלכלי, והתנהלותו של אובאמה.
2. הרכב ממשלה המשתרע משלי יחימוביץ’, דרך אלי ישי וכלה בעוזי לנדאו, יתקשה לקדם סדר יום משותף. קשה להניח שלא יתעוררו ויכוחים פנימיים סביב תהליך מדיני, נישואים אזרחיים, והורדת מיסים. לאחר תקופה קצרה של הסכמה על הרחבת הגירעון והחזרת הקצבאות, אפשר שיחלו עימותים שיחייבו מאמצי תחזוקה וסיכון מתמיד לבחירות מוקדמות.
3. מסע הבחירות שיסתיים מחרתיים היה אמור להיות משמים ומשעמם. עד שהגיעה המערכה בעזה, התגובה של ערביי ישראל, והקמפיין של ליברמן. הנושא היחיד שעלה לסדר היום בבחירות הוא שאלת היחסים בין ערביי ישראל לציבור היהודי, מדינת ישראל והחברה הישראלית. כאשר ישראל מגדירה את עצמה, האם היא רואה עוד את ערביי ישראל חלק ממנה? וכאשר ערביי ישראל מגדירים את עצמם, האם הם עוד רואים עצמם חלק ממדינת ישראל?

4. ישראל סיימה בתיקו שתי מערכות צבאיות בשנתיים האחרונות מול ארגוני טרור. ההתעצמות הסורית, הכור הגרעיני שנתגלה במפתיע, וחוסר הנכונות של הנהגתה להיענות לידנו המושטת, כל אלו מעוררים דאגה. במצב זה של איזון אסטרטגי, לישראל אינטרס חיוני להגיע להסדר שלום עם סוריה, למרות שלמשלם המיסים האמריקאי אין כעת כסף פנוי לשלם את מחירו.